שמחות קטנות

אלכוהול, סדנאות, ושאר הפתעות שעשו לי טוב - ובא לי שיעשו לכם גם

מי אני ומה אני עושה

אשה. בחורה. רעיה. אמא. לא בהכרח בסדר הזה.

קוראים לי אפרת אנזל ואני חיה בשביל לאכול.

בגיל ארבע נכנסתי למטבח. אמא היתה בחו"ל ואני הייתי רעבה. התקשרתי לסבתא לשאול איך היא מכינה את העוף בגריל שלה ונעמדתי על כסא מול השיש, מערבבת, קוצצת, טועמת, כשאבא עוזר לי להכניס את התבנית לתנור. יצא טעים. מאז לא יצאתי משם.

כל הזכרונות שלי קשורים באוכל, ואני זוכרת את הביס הראשון מכל מאכל שנחשפתי אליו בחיים. אני זוכרת מי היה איתי שם, אני זוכרת מה היה הטעם ואיך המנה נראתה. אבל אני בעיקר זוכרת איך הרגשתי.

כי זה היעוד שלי בחיים. להרגיש אוכל.

סבא שלי היה שף, כמעט כל המשפחה מבשלת, אבל תמיד ההורים אמרו לי "אוכל זה נחמד, אבל שלא תעזי לעשות מזה מקצוע." אז ניסיתי להקשיב. באמת שניסיתי.

למדתי שש שנים רפואה באוניברסיטת תל אביב, אבל עולם התקשורת והקולינריה לא הפסיקו לצרוח לי באוזניים שאותם אני אוהבת יותר. אז הקשבתי שוב, ובגיל 28 החלטתי לעזוב הכל ולשנות כיוון, לחיבור שבין קולינריה ותקשורת.

הנחיתי תכניות בריאות, בישול ולייף סטייל בערוץ 2, ערוץ 10 וערוץ הבריאות, הגשתי את תכנית האוכל "אנסקי ואנזל" ברדיו ללא הפסקה, כתבתי עבור מדור האוכל של "טיים אאוט" ובמגזין הקולינרי "על השולחן", וכיום אני מנחה את תכנית הבישול "קצת יותר בריא", המשודרת במקביל בערוץ 10, ערוץ הבריאות וערוץ האוכל.

למדתי בישול צרפתי קלאסי בle notre בפריז, עבדתי בכל תפקיד בערך בעולם המסעדנות, במטבח ובפלור, אבל אחרי כל זה, אני גאה לאמר שאת ההשכלה הקולינרית שלי רכשתי בעשרות שנות אכילה וצריכה כמעט אובססיבית של ספרות אוכל ויין. אפשר לקרוא לזה לקוחה מתמידה.

עם השנים החלטתי למקד ולהדק את אהבת המילה ואת אהבת הטעמים, ולהפוך את החיבור בין שניהם למקצוע - תוכן קולינרי

האתר הזה הוא הפינה הפרטית שלי, שנועדה עבורכם אבל בעצם, גם עבורי. ככה כל מה שאני אוהבת מרוכז במקום אחד.

האתר הזה הוא אני. ככה אני אוכלת. ככה אני מבשלת. וזה מה שאני עושה לפרנסתי.

שמחה שבאתם לכאן. זה ממש לא מובן מאליו. מקווה שתהנו. 

 

צרו קשר 

ומה אני עושה? 

בתקשורת

חלק מהדברים שכתבתי, אמרתי, צילמתי, בישלתי ופורסמו במדיות אחרות

צרו קשר

ואפשר גם תמיד לכתוב לי בפייסבוק

 

רוצים לדבר איתי?

כתבו כאן